יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

"מי שמדבר, לא יודע; ומי שיודע – אינו מדבר" (Lao Tseu)

מי שמדבר, לא יודע - הקול המדבר בתוכנו היא קול המחשבות.
המלל האישי שבתוכנו הוא החלק הישן (אפילו הבלוי) שבתוכנו, הנובע מדמיון של המציאות שעברה או מהשלכה אל המציאות העתידית, השלכה שבנויה מן המרכיבים המוכרים לנו מן העבר.
כל זה אינו ידיעה, אלא אינפורמציה (ישָנָה).

מי שיודע , אינו מדבר - כי במפגש עם ההווה, דרך החושים והתחושות, זה השער למה שקיים, למה שיש, למה שמתהווה ומתחדש כל רגע.
לזה אין על מה לדבר, אלא להקשיב.

מהות הסדנה: איך לגלוש משליטת המחשבה והמנטלי אל התחושות, מהשכל אל הלב.

הדרך לעבודה היא על ידי ה-Kum Nyieh השייך למסורת עתיקה.
משמעות השם: Kum פירושו גוף של אנרגיה, הגוף של הרוח.
זהו הגוף העדין שבדרך כלל אינו נתפס, אינו ניתן לנגיעה, אבל שהוא האמיתי ביותר.
Nyieh פירושו עיסוי, יחס, התערבות.
Kum Nyieh הינו עבודה ביו-אנרגטית הנובעת מהמסורת ה-Ayurvedique שבהודו, שהיא מסורת מאוד קרובה לפורמות הראשונות של צ'י גונג סיני עתיק ושורשי ביותר.
בתוך המסורת מדברים על ה-Dzogchen שפירושו ההשתלמות הגדולה.
זהו מצב של התעוררות, של ערנות נפשית, שהיא לכאורה טבעית לנו ושכל אחד יכול להגיע אליה. אמנם, הן בגלל החסימות השונות והן בגלל הרגל תרבותי ואמוני מסוים, קשה לנו לחיות בטבעיות זו, וכדי להגיע אליה נדרשת עבודה.
עבודת ה-Kum Nyieh היא הדרך להגיע אליה.

מטרות העבודה:
יש מטרה כפולה, הן לכל אדם פרטי כדי להחזיר לעצמו תפקוד של חיים יותר מלאים, גם כשהוא לא מטפל באחרים, והן כמטרה כללית, המאפשרת למטפל להשתמש ברמת מודעות יישומית זאת כפי שהיא מפותחת ב-Kum Nyieh, הן באבחון והן בטיפול.

מה שאנחנו מציעים בסדנה זו ובבאות אחריה הוא להיכנס לתחום של החוויה הפנימית והאמיתית שלנו באופן הדרגתי, מובנה ובטוח.
התהליך אל מטרה זו הוא להדריך ולבנות את התפיסה של מה שיש, מה שמצוי, של ההווה, של ההתמרה וההשתנות המתמדת של ההווה, ויחד עם זה של ההתחדשות ושל התנועה שבו, וזהו פיתוח התחושתיות לרמה היותר זכה והיותר מדויקת שבה.
זהו השער של המציאות האצילה והעדינה שלא ניתן לתפוס ולהגדיר אלא על ידי החוויה. זהו מעיין של מים חיים, שממנו שואבים האינטואיציה היותר נקיה שבנו.

הלמידה מכוונת לאַחֵד את המדרגות השונות של חיוּת האדם, מדרגת הגוף-תחושה והשכל-מחשבה.

שלבי הלמידה:
שלב א': תרגילים המאפשרים פתיחה של הצינור האנרגטי המחבר את מרכז הלוע (מרכז זה קשור למרחב הפנימי) שאחראי על ירידה של האנרגיה ומחבר בין המחשבה ללב.

שלב ב': תרגול שמשחרר ופותח את החגורה של השכמות והחגורה של האגן, פתיחה המאפשרת את החיבור של שתי החגורות דרך עמוד השדרה.

שלב ג':תרגילים המיועדים להגברת החיוניות.

שלב ד': תרגילים להגברת הנשימה ולאיכות הנשימה (אנו מתכוונים בכך לא רק לנשימה דרך האף אלא לרוח הזורמת בין החללים שבגופנו) כדי לנקות את הצינורות של הרוח.

לסיכום:
אנחנו רוצים להדגיש שכוונתנו במילה 'תחושתיות', אינה התחושתיות החיצונית והשטחית, אלא תחושתיות-על שמזמינה, כמובן, עבודה מדויקת ונשנית, כדי להגיע לדקוּת שבתחושה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה